שינוי לא מגיע כמו רעידת אדמה-
הוא מגיע כמו נשימה עמוקה
אחרי הרבה זמן שהחזקנו אוויר בפנים.

הוא מרגיש כמו רגע של אמת עם עצמנו,
כמו צעד אחד קטן
שפתאום פותח דלת גדולה.

בהתחלה יש דופק מהיר,
קצת פחד,
קצת התרגשות…
ואז משהו בלב נרגע,
ומתמלא בתקווה.

כשהתנתקתי ממה שלא מועיל לי,
והתחלתי לחזק את מה שכן,
התקרבתי לטבע.
פתאום התחלתי להאמין במושגים שעד אותו הרגע הרגישו לי ״רוחניקים״:
תדרים, אנרגיה, ייעוד.

אין יותר ״המחשבות האלה לא תקינות״
או ״אני שואפת גבוה מדי״.
מושגים כמו ״אני לא מספיק טובה״, הוחלפו ב: ״אני אדירה! אני מוצלחת״.